בעולם המודרני קיימים מרכזי ריפוי רבים ומגוונים: מסחריים, ממלכתיים, דתיים, מרכזים המתבססים על שיטות שהומצאו ע”י העומדים בראשם, יישובים קהילתיים של נרקומנים (דמויי קיבוצים), מרכזים הפועלים על פי שיטות זרות, מרכזים הפועלים על פי עקרונות של אגודות תרפויטיות (המודל הקליפורני- 12 צעדי הנרקומנים האנונימיים).
יש הרבה רמאים ושרלטנים גלויים, בעלי כוחות-על, מדיומים, מרפאים עממיים. אפשר למצוא ריפוי התמכרות לאלכוהול ולסמים לפי תצלום, ריפוי התמכרות לסמים ע”י מישהו שהוא דור שמיני של רופאי אליל, וכו’.
רוב המרכזים עושים רק דבר אחד – מבטלים את התלות הגופנית, ולאחר מכן לפעמים ישנו קורס קצר של שיקום המכור לסמים: עבודת פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים, מומחים להתמכרויות. אך ביטול התלות הגופנית מהווה רק את הצעד הראשון, ואפילו אפשר לכנותו “צעד אפס”, בתהליך ריפוי המכור. הדבר העיקרי הוא ביטול התלות הפסיכולוגית.
אין דבר כזה “טבליות המרפאות התמכרות לסמים”. בכלל, לדעתנו, התמכרות לסמים היא בעיקר מחלה נפשית ותוצאה של חינוך לקוי. לכן לא ניתן להסתדר ללא פסיכולוג או תרפיה קבוצתית. נרקומנים נוטים מאוד להחליף תלות אחת באחרת, למשל בדת, באלכוהול או באדם מסוים. אך בשלב מסוים עדיין ניתן לעצור את התלות הזו, ואז ההחלמה אפשרית.
ריפוי ההתמכרות לסמים יהיה מוצלח רק בתנאי שקיימת גישה משולבת ומקצועית. צריכת סמים פוגעת בשלושה תחומים עיקריים: הבריאות הנפשית, הבריאות הגופנית והמעמד החברתי של האדם. מכאן שגם ריפוי ההתמכרות צריך להיות מכוון לשיקום המצב הנפשי והמצב הגופני – וכמובן לסייע לסוציאליזציה של החולה.
לדעתנו, התכנית הנכונה לריפוי ההתמכרות לסמים הינה בדרך הבאה:
1. ביטול התלות הגופנית (דה-טוקסיקציה);
2. המרכז לשיקום;
3. עזרה הדדית באגודת הנרקומנים האנונימיים;
4. עזרה פסיכולוגית אמבולטורית.
“פניקס”, מרכז הגמילה מאלכוהול ומסמים בישראל – זוהי תקוותכם לשיקום
